מעמדו ותפקידו של הסנגור הפלילי

מעמדו ותפקידו של הסנגור הפלילי


המציאות היומיומית סיפקה ומספקת לנו מאז ומתמיד פרשות פליליות שונות, אולם בשנים האחרונות אנחנו עדים, לתופעה הולכת וגוברת המשתרשת במחוזותינו של פרשות פליליות חסרות תקדים מבחינת היקפן וחומרתן, שלא ידענו כמותן בעבר.

אנו למדים על המתרחש באירועים אלה מהתקשורת, שמסקרת ומתרגמת אותן לפרשות ענק, המתובלות בכותרות שובות עין, כגון: "האם המרעיבה" "הפדופיל הסדרתי" "ארגוני פשיעה", והכל כדי לייצר חדש ומעניין, להבחין ולהבדיל בין הפרשות הרבות, ובעיקר לנסות לייצר משהו שונה במעט - מיוחד יותר מ"סתם" שוד אלים, אונס או רצח, שהתרגלנו לשמוע חדשות לבקרים. 

מידי יום אנו שומעים על חקירות שמתנהלות בתקשורת במקביל לנעשה בחדרי החקירות, על ראיות מצולמות עוד לפני שהוצגו בבית המשפט, על העבירות שמיוחסות לחשודים עוד לפני שהוטחו בהם במשטרה וכל המתרחש בפרקליטות, במשטרה ובחדרי חדרים.

במסגרת החשיפה לכל אותן פרשות פליליות, הציבור לומד מהתקשורת, בין היתר, על תפקידו של הסניגור, כפי שזו מציגה ומציירת דמותו, בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים –
בדרך כלל עורך דין מעונב שלוחש לאוזנו של החשוד או הנאשם בבית המשפט או בתחנת המשטרה, וטוען בפני המצלמות "מרשי חף מפשע", "מרשי מכחיש את כל האישומים".

אז נשמעות מכל עבר קול זעקותיהם העוקצניות של הציניקנים הבורים - איך הוא מסוגל להגן על הפושע הזה? איזה בן אדם הוא? איך הוא ישן עם עצמו בלילה? אם היה מקורב לנפגע העבירה גם היה אומר את אותם הדברים? ומה עם זכויות הנפגעים?
ועל כך מבקש אני להשמיע קול חד וברור-
תפקידה של התקשורת לדווח על האירועים, תפקידה של המשטרה לתפוס ולחקור את החשודים, תפקידה של התביעה להעמיד לדין, ותפקידו של הסניגור לעשות לכולם חיים קשים -
להתעמק בפרטים הקטנים, להפוך אבן על אבן, לחייב את המערכת להיצמד לזכויות ולחוקים, לערער את מהימנות העדים, ובעיקר, בעיקר לנטוע ספק בלב החוקרים, התובעים והשופטים -
להטיל את הספק המובן מאליו- אותו ספק שמטרתו העיקרית למנוע את המצב הבלתי נסבל של ניהול הליך פלילי בלתי מוצדק ומיותר, הרשעה ומאסר של חפים מפשע, והכתמת שמם (בעיקר של אילו שטרם הועמדו לדין וטרם הרשעתם)


תפקידו החשוב אולי מכל של הסנגור מתחיל כבר בשלב החקירה – ומטרתו קדושה ונעלה - למנוע מעצר שווא של חשודים ונאשמים, להזכיר לכולם את חזקת החפות, להזכיר לכולם שרוב החקירות והתיקים, בסופו של יום נסגרים, ועל כן לחתור באופן עיקש להליכי חקירה ומשפט, כשהחשוד והנאשם אינם עצורים.
הסנגור אינו שופט ואינו דיין! הסנגור הוא הסמן הימני של בית המשפט, שומר הזכויות הפרטי האחרון של החשוד והנאשם.
הסנגור הוא הפה של כל אותם חשודים ונאשמים, שלרוב אינם מכירים את החוק, אינם בקיאים בזכויותיהם, ואינם מבינים את המשמעות וההשלכות של הדברים שאומרים.
הסנגור הינו הפה והמגן של כל אלה, אשר טעות קטנה בחקירה או במשפט, עלולה לפגוע בחירותם.
הסנגור הוא החוליה האחרונה בשרשרת שיכולה להזכיר לכולם, שגם חשודים ונאשמים חוסים תחת מטריית זכויות היסוד של כל אדם.
Share by: